מה הקשר בין אלוהים, גרביים וקסם החיים?

אני חושבת שהפעם הראשונה שהתחלתי להרהר ברצינות על קסמי החיים, היה כשהפכתי לאמא, והתחלתי לעשות כביסות בסיטונות.

לא הצלחתי להבין איך כל פעם תוך כדי ערבוב וסחיטה, תמיד תהיה הגרב הזאת ש- פוף! נעלמת ללא שוב…

חיפשתי מתחת למיטות, חיפשתי מאחורי הספות, העברתי מקל של מטאטא מאחורי הרהיטים, וכלום!

"אולי לאלוהים יש סוג של פטיש לגרביים…", הרהרתי לעצמי, "ואולי בשביל למלא את כל משאלות ליבנו לטובה, הוא רק רוצה שנכבד את האחר, נשמור על בית כשר, ונביא לו מלא ערמות של גרביים, כי מה שפייר פייר…"

אבל יש כאן משהו לא הגיוני, הרי אם אלוהים כל כך אוהב גרביים, למה הוא לוקח כל פעם רק גרב אחת? הוא לא יודע שבניגוד לבני אדם, לגרב יש רק פרטנר אחד לכל החיים? לא חראם?

מתישהו הבנתי שכנראה יש דברים בעולם שתמיד יישארו נשגבים מבינתי, אבל דווקא יש קסם אחד, שאותו אני כן יודעת לעשות. ולקסם הזה שלי אפילו יש שם, אני קוראת לו- הגל הירוק.

נגיד, אתם בטח מכירים את הקטע הזה, שיש לכם פגישה במרכז העיר, ואתם ממהרים, אבל אז למרות השעה בכלל אין פקקים, וכל הדרך אתם עולים על רמזורים ירוקים, ואז כנגד כל הסיכויים יש גם חנייה בדיוק אבל בדיוק, מתחת לבניין, ואפילו הפגישה הולכת פגז, ולרגע נראה כאילו כל העולם נוצר עבורכם?

זה הקסם.

העיקרון מאחוריו אומר שמרגע שאנחנו יודעים איך לעבוד מהמקום שלא טועה (הבטן), ולומדים איך להיות מסונכרנים עם עצמנו ברמה הכי עמוקה ונקייה, משהו בעולם מתחיל להסתנכרן גם.

נשמע הזוי?

נכון, זה הזוי אחושילינג.

אבל אם זה לא היה הזוי, זה לא היה קסם…

ואגב, בהתחלה הייתי זקוקה להוכחות. הרבה מאוד כאלו!

וראיתי שככל שתרגלתי ולמדתי לעבוד עם המיסתורין שבי, וכשהתחלתי לסמוך על הרמזים שהגוף מעניק לי בלי מילים ומבלי שאני מבינה מאיפה מגיעה הידיעה, גם העולם נפתח כמו ספר. כי האמת, שצירופי המקרים האלו הם גם רמזים, שמתרבים ככל שמתחדדת היכולת לקרוא את הרבדים הניסתרים מין העין.

ואגב, לפעמים, כשכבר עוברים את שלב ההוכחות, נוגעים בהרמוניה שהיא כל כך מוחלטת, שאי אפשר שלא לתהות- אולי יש היגיון נסתר מאחורי כל זה? מי יודע, אולי החיים האלה הם קסם אחד גדול בהם הכל מדוד, הכל מאוזן, הכל מדוייק…