מתנה- 8 הכלים לפיצוח ההתמודדות מול הדף הלבן

בגיל 8 גיליתי את האהבה שלי לכתיבה, והחלום שלי היה להיות יוצרת.

בזמן שבהפסקות בתיכון הבנות דיברו על יציאות, על מבחנים, על הקריזות מול ההורים, אני דיברתי על ניטשה, על טולסטוי, על צ'כוב, וכל החבר'ה מהסוג הזה…

האמת, לא התעסקתי בכותבים הגדולים כי תכננתי להיות החופרת הכיתתית, פשוט היה לי חלום להוציא את הספר הראשון שלי עד גיל 30.

ואז החלום לא התממש.

לא כי הרצון שלי השתנה, ולא כי לא חתרתי לשם, אלא פשוט כי עשיתי את כל הטעויות האפשריות בדרך.

תחילה הלכתי ללמוד משהו לא מדוייק עבורי-קולנוע. זה פשוט נראה לי הכי פרקטי (הכל יחסי בחיים, כן?).

כתבתי תסריטים, מה שלא התאים לאופי הכתיבה שלי בכלל, ואם תוסיפו לזה את הבוסריות של תחילת שנות העשרים, תקבלו מטר של ביקורות נוראיות, לעיתים לעיני כל הכיתה.

לא אמרתי נואש, החלטתי להשתכלל, אז למדתי עוד טכניקה ועוד טכניקה, קראתי עוד ספר ועוד ספר, הלכתי לקורסים וסדנאות לכתיבה בלי סוף כי כל אחד מהם מבטיח שהוא יפצח לך את הקובייה ההונגרית.

ולא, לא גיליתי שם את ההארה…

למעשה הפכתי לכותבת עוד יותר גרועה.

נשמעתי כמו שיעתוק לא מוצלח של יוצרים אחרים. כשהקראתי חומרים קיבלתי ביקורות אפילו יותר נוראיות ואז אחרי כמה שנים כאלו…

נישברתי.

שנים שלא נגעתי בדף הלבן. הגעתי למסקנה שפשוט אין לי את זה, ובצער, ובכאב, ועם מחנק בגרון המשכתי הלאה לדברים אחרים.

אבל אני מודה שבמשך שנים כל פעם שהיה מועד שמציין זמן שחלף- יום הולדת, ראש השנה, אפילו מעבר בין שעון קיץ לחורף, הרגשתי ריקנות שכירסמה בי מבפנים. .

שנים שהאשמתי את עצמי על כישלונותיי, שנאתי את עצמי על הטיפשות שלי ועל הדחיינות שהייתה טבועה בי…

לו רק מישהו היה אומר לי שאין מכשול או תקיעות שאי אפשר למנף, ושבמקום להאמין לביקורות הנוראיות האלה, עלי להתרכז במציאת הקול הייחודי שלי.

לו רק מישהו היה אומר לי שבמקום להיות עבד להשראה (שבטוב ליבה תנחת עלי תמיד בזמן הלא נכון כמו בנהיגה או במיקלחת), יש אפשרות לחבור אליה באופן יזום, מתי שארצה, ולהוליד מתוכה פיתרון אלגנטי.

לו רק מישהו היה אומר לי שהאומן לא צריך להיות מיוסר בשביל ליצור, ושדווקא איזון יכול להוציא ממנו את הטוב ביותר.

מצד שני, אולי מזל שאף אחד לא אמר לי את כל זה…אולי גורל שאף אחד לא אמר לי את כל זה….

כי בזכות החניכה המייסרת הזו התפתחה שיטה שלמה.

שיטת ה- ZONE אותה פיתחתי מאפשרת ליצור הרבה, בעקביות ובקלות, מתוך הבנה שבמסגרות הלימודים הקיימות מלמדים בעיקר טכניקות, אבל אף אחד לא מלמד את האסטרטגיה- בשום מקום לא מלמדים אותך להיות מחובר לשדה היצירתי שטבוע בך!

והאמת, בעולם שמקדש חדשנות, יצירתיות בתוך עולם התוכן שלנו היא מאסט, בין אם אנחנו אומנים או לא.

אז בדיוק בשביל זה היום אני מציעה במתנה מדריך קצר ופרקטי, ממש לגזור ולשמור, שיכול לסייע לך לפרוץ דרך, ולחצות את אחד הפחדים המורכבים של אדם היצירתי-

הפחד מהדף הלבן.

מה עושים כשאנו מתים להפיק מעצמנו משהו משמעותי, אבל איכשהו, כשסוף סוף אנחנו מתפנים לכך, פתאום כל דבר אחר נראה חשוב יותר-

הכלים בכיור, דו"ח החנייה שצריך לשלם, מזג האוויר בזימבבואה…

זה לא קורה סתם,

זו תסמונת.

והיא אחד האתגרים המורכבים של העולם היצירתי.

אם קרה שרצית ליצור משהו, אך דחית ודחית ודחית או כבר התיישבת לעבוד, אבל אחרי 10 דקות איבדת את הסבלנות, עבורך זה המדריך המושלם.

ואפשר להירשם אליו ממש כאן

https://the-zone.ravpage.co.il/1n…

שלך באהבה,

ניבי